On the fast track, The New Yorker magazine,11/09/1995
Fishing, The New Yorker magazine, 16/01/1995
Crosswording
Snowman
Island
A proposal for a cover (02/11)
Mother
My mother, Rachel Amichay, of blessed memory, died at the age of 75, in 2006.
In many ways, my mother was my first creative director, without even knowing what that meant … and we’ll get back to that later.
My first career was a cartoonist.
It all started on Israeli TV (channel 1). I drew cartoons which were broadcasted weekly on Tuesdays. Later I began drawing cartoons for Ma’ariv, a National newspaper. I was 15 (the audacity …)
I began drawing a weekly cartoon for Ma’ariv’s sports section, every Sunday, in response to the Football League which was broadcast on Saturdays. Yes, the legendary Ma’ariv Sports editor, Moshe Lehrer, opened the first door for me.
My mother’s role was clear: I drew a sketch, and if she didn’t understand it, I had a problem.
Sounds simple, but life is much more complicated… My mother didn’t like football and she groaned to herself every Saturday to the sound of the sports program airing on the radio.
So I sketched, and if mum didn’t get it… a family drama developed.
The drama quickly turned into a tragedy as the sketch got thrown in the trash. Of course, I drew another sketch and another… and when mum understood, the editor was usually delighted as well.
That’s when I realized, that an idea is an idea. If it is sharp, simple and easy to decipher, anyone can enjoy it. It was an unforgettable lesson, one that I take with me to this day. If the idea is not clear, the problem is the story teller, not the audience.
I grew up and in the 90s I became a creative director.
My mother didn’t understand what this job means … “What do you do all day? Draw? Design? Write?
I tried to explain in many ways but nothing. Zilch. It didn’t help.
One day I had an idea. “This time it could work” I convinced myself on the way to Holon (my childhood city).
“Mom,” I said, full of confidence, “I am actually the weather director.”
She was confused. But I didn’t give up. “I’m actually in charge of the weather”, I went on passionately. “If you manage to create the right climate, the perfect wind, the exact temperature, everyone can be a lot more creative. With the appropriate atmosphere everyone can be much more productive”
Mom smiled, her eyes sparkled. I knew that she understood what a “creative director” is.
No wonder, she was the weather director at home.
אז כרגע סיימתי לקרוא את הספר שלך, בדרך כלל אני לא אוהבת לקרוא אבל נהנתי לקרוא את הספר (לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, כן)
הבעיה שלי היא שאני לא יכולה ללמוד, אולי לא יודעת ללמוד, בדרך כלל אני לומדת לבד (לפחות מנסה) סיימתי השנה לימודים בויצו חיפה ואת האמת…? למדתי שם שאני לא טובה בעיצוב, לצערי.. מכיוון שאני מציירת מאז ומתמיד (לא הכי טוב אבל בכל זאת) ומצלמת גם וידאו וסטילס, שאני מאוד אוהבת, חשבתי לעסוק בזה כי אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר חוץ מזה, אז כן, הן היו 4 שנים קשות מאוד (ללמוד עם בעיות קשב וריכוז זה קשה) אבל עשיתי זאת, בזמן הלימודים די הפסקתי לצייר ולצלם, חוץ מפרוייקטים ללימודים אבל איבדתי כל רצון, מאז שהסתיימו הלימודים אני מרגישה שאין לי כישרון ושיצירתיות זה כנראה לא אני, מדי פעם אני נזכרת בעבר שלי כשהייתי קטנה (אני בת 28) איך שהסרטתי עם המצלמה הישנה שלנו, איך שציירתי, עשיתי הכל, פיסול ציור, צילום, אוריגמי…היום אני מנסה לעשות חלק, כל יום אני חושבת שאני רוצה לצלם אבל אין לי מה, אין לי כלום, אני רוצה לכתוב, אבל שוב, אין לי מה, אני מרגישה ריקנות בפנים, חוויתי פה ושם דברים בחיים שלי, חלקם טובים וחלקם אף לא טובים, הגשמתי פה ושם חלום (אפילו גדול – פעמיים) אבל כל אלו פשוט לא עוזרים לי, לצערי, אני עדיין מנסה להבין מה זו השראה, ואם יש דבר כזה, אז איך לוקחים ומשתמשים בה, איך יוצרים משהו מהשראה. אז כן, חשבתי שאם אקרא את הספר, אולי הוא יעזור לי.
כרגע אני חושבת על ללמוד שנה של עיצוב דיגיטלי בחו”ל ואני מפחדת מאוד שאולי זה יהיה בזבוז של כסף מכיוון שאני אולי פשוט לא טובה, או שלא “אולי” אני פשוט לא טובה מבחינת יצירתיות.
הייתי חייבת “לשחרר” קצת את מה שאני מרגישה למישהו שאולי יבין…
חן
Beautiful story.
She was your small voice inside-
one that you may override and then later found out it was right.
one that tells you to stop in a particular place,and if you tune in enough to listen,you end up running into someone you’ve been thinking about or wanted to see.
This same voice has higher octaves- messages you receive about your life path-
When you allow yourself to hear it.it can be an idea,and urge or inspiration;
We all have a powerful inner guide that acts as a compass for us ,IF ONLY WE GET
Quiet enough to listen.
Or if we’re lucky to have the right parents,our first teachers.
Keren, thanks, you’ve touched my heart